ניתוק תושבות זה לא תמיד סוף הסיפור
עברתם לחו"ל למספר שנים או עזבתם את ישראל לצמיתות. אולי אפילו מילאתם כמה טפסים הקשורים לניתוק תושבות לבד או דרך שירותי מילוי טפסים באינטרנט אבל כדאי לדעת כי במקרים בהם יש לעוזבים את ישראל נכסים או ניירות ערך או השקעות הם עלולים למצוא את עצמם שבים ומשלמים מיסים בישראל על מימושים ותשואות של נכסים גם שנים לאחר העזיבה כפי שיעיד המקרה הבא:
במאי 2018 פורסם פסק דין של בית משפט מחוזי בעניין קניג נגד מס הכנסה ת"א 3.
פסק הדין עוסק בענייניו של דוד קניג אדם אשר היה תושב ישראל עד שנת 2005. קניג מכר בשנת 2007, שנתיים לאחר שהפסיק להיות תושב ישראל, מניות בחברה אמריקאית שהחזיקה בחברה ישראלית ונוצר לו רווח הון.
פקיד השומה בישראל רצה לחייבו במס על רווח ההון שנוצר לו ממכירת המניות שהיו ברשותו בעת שעזב את ישראל וקניג טען שהיות ולא היה תושב ישראל בעת מכירת המניות אין לחייבו במס על רווח ההון בארץ.
פקיד השומה טען מנגד כי גם אם לא ניתן למסות את קניג במס על רווחי הון במסלול הרגיל הרי שניתן להחיל עליו את סעיף 100 א' מס יציאה על נכסים בלתי ממומשים של ישראלים בעת ניתוק תושבות. בהתאם לסעיף זה ניתן למסות את רווח ההון ממכירת מניותיו של קניג שהיו ברשותו לפני ניתוק התושבות.
קניג מצידו טען כי היות ושילם מס על רווח ההון בחו"ל הרי שמיסוי רווח ההון בארץ יהווה כפל מס וזאת בניגוד לאמנה לכפל מס בין ישראל לארה"ב.
הסוגיה כולה הגיעה לדיון בבית המשפט המחוזי מול כב' השופטת ירדנה סרוסי
פסק הדין בחן התייחס ופסק במספר נקודות:
1. האם רווח ההון במקרה זה נחשב כרווח הון שהופק בישראל וחייב במס בישראל.
התשובה: כן
החברה האמריקאית שאת מניותיה קניג מכר החזיקה במניות חברה ישראלית ולפי פקודת מס ההכנסה בישראל חל מיסוי על בסיס טריטוריאלי. לכן כאשר מופק רווח ממכירת מניה בחברה תושבת ישראל או ממכירת מניה בחברה זרה שהיא בעלת זכות לנכס הנמצא בישראל הרי שהרווח בגינה חייב במס בישראל וזאת ללא קשר לתושבותו או אי תושבותו של הנישום.
2. האם חל מס יציאה על מניות שהחזיק קנינג בעת ביטול התושבות ?
התשובה: כן
לפי סעיף 100א המתייחס למס יציאה בישראל עולה כי בעת ניתוק התושבות לא חל מס בפועל אלא מסומנת נקודה בזמן לצורך מיסוי הרווח בחלק יחסי מתקופת האחזקה. כאשר הנכס יממומש יעשה חישוב לפיו הרווח יחולק לפי אורך תקופת האחזקה בישראל מתך סך זמן האחזקה כולו ולפי זה יחושב אחוז הרווח הממוסה בעת המכירה.
קניג החזיק במניות אלו לאורך תקופה כשיהיה תושב ישראל ולכן גם אם בעת המימוש הוא לא היה אזרח ישראלי עדיין נוצרת לו חבות מס בגין חלק מהרווח לפי יחס האחזקה שלו בישראל מתוך תקופת האחזקה כולה.
3. האם האמנה על כפל מס והמיסים שקניג שילם בחו"ל לא יוצרים לו הגנה מאת מיסוי כפול בהתאם לאמנה על כפל מס?
התשובה: לא תמיד
פקיד השומה טען שקניג אינו יכול להנות מהטבת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארה"ב זאת היות ונישום נחשב תושב ארה"ב לצורך הגנת האמנה רק אם יש לו בארה"ב נוכחות ממשית כגון בית קבע בו הוא גר. בנוסף לכך ציין פקיד השומה שקניג לא הציג כל אישור מרשויות המס בארה"ב לפיו הוא זכאי להנות מאמנת המס למעט אישור מרו"ח אמריקאי אשר מאשר כי הוגשו דוחות מס בארה"ב ואישור על הגשת דוחות מס לכשעצמה ללא הוכחה ממשית כי מלוא המס שולם בארה"ב או דווח במלואו גם אם המס טרם שולם. עצם העובדה שקניג לא הוכיח שהוא אכן דיווח לרשויות המס האמריקאיות על מלוא התמורה ממכירת המניות שלו גרמה לו לא להיות זכאי להגנת האמנה.
סיכום בית המשפט:
"לסיכום הדברים עד כה, המערער אינו זכאי לתחולת האמנה ולכן לא ניתן לקבל את טענתו כי זכות המיסוי הבלעדית של רווח ההון ממכירת המניות נתונה לארה"ב. היות שהמערער אינו זכאי לתחולת האמנה, שבה ומזדקרת זכות המיסוי של ישראל על פי דיניה הפנימיים, הן לפי סעיף 89(ב)(3)(ד) לפקודה והן לפי סעיף 100א לפקודה".
דהיינו בסופו של דבר קניג חוייב במקרה זה גם במיסוי מלא על רווחיו גם מתוך הבט של רווח הון כתושב ישראל וגם בהיבט של מס יציאה לתושב עוזב.
מקרה זה מראה את החשיבות העצומה של בדיקת נושאים בצורת יסודית ומקצועית ע"י מומחים טרם ניתוק התושבות ובביצוע תכנוני מס יסודיים תוך ליווי ויעוץ מיסויי על מנת לא להיות מופתעים בעתיד משומות מס לא מתוכננות.
מאמר זה הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מחליף יעוץ מקצועי לגופו של עניין
ליצירת קשר לצורך התייעצות עם משרדנו בסוגיות הקשורות לניתוק תושבות, יעוץ ותכנוני מס ניתן לפנות כאן או בטלפון 03-5516407